עמלות בכרטיס אשראי: דמי כרטיס, מט״ח, כרטיס חליפי ומה מופיע בתעריפון
אילו עמלות מותר לגבות על כרטיס אשראי בישראל לפי כללי העמלות, איך קוראים את התעריפון, מתי יש פטור מדמי כרטיס ואיך מורידים את העלות השנתית.
מנפיק כרטיס בישראל רשאי לגבות רק עמלות על שירותים שמופיעים בתעריפון שנקבע בכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס״ח–2008. בחלק של כרטיסי החיוב יש רשימה סגורה וקצרה יחסית: דמי כרטיס, דמי טעינה (בכרטיס נטען), עמלה על עסקאות במטבע חוץ, עמלה על משיכת מזומן במטבע חוץ, הנפקת כרטיס חליפי, פירעון מוקדם או מיידי של עסקאות, טיפול בהכחשה לא מוצדקת של עסקה ורכישת מטבע חוץ מחלפן בכרטיס. את הסכומים קובע כל מנפיק ומפרסם בתעריפון שלו. ברוב המקרים מה שקובע את העלות השנתית הוא דמי הכרטיס ועמלת המט״ח.
המדריך מסביר כל שורה, איך מחשבים כמה היא עולה לכם, ואיך מקטינים אותה. כל הסכומים להמחשה בלבד.
התעריפון: מה זה ואיפה מוצאים אותו
כללי העמלות מחייבים כל תאגיד בנקאי לפרסם תעריפון בנוסח אחיד, שמחולק לחלקים לפי סוג השירות. בתעריפון יש גם תעריפון כרטיסי חיוב מקוצר למי שקיבל כרטיס. חברות כרטיסי האשראי מפוקחות על ידי הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ומפרסמות תעריפון באתרים שלהן.
כדאי לחפש שלושה דברים:
- התעריפון עצמו — הסכום המרבי לכל עמלה.
- נספח דמי כרטיס — הסכום לפי סוג הכרטיס. לכרטיסים שונים יש דמי כרטיס שונים.
- ההסכם האישי — ההנחה שקיבלתם, תנאי הפטור ומתי ההנחה מסתיימת.
השורות בתעריפון, אחת אחת
| עמלה | איך היא נגבית | הערות מתוך הכללים |
|---|---|---|
| דמי כרטיס | סכום חודשי, לפי סוג הכרטיס | נגבים בתום החודש; פטור לפי היקף פעילות נקבע בהסכם |
| דמי טעינה | לכל טעינה | רק בכרטיסים נטענים |
| עמלת תשלום נדחה | — | נשארה רק לעסקאות שבוצעו עד 31.1.2015 |
| טיפול בהכחשה לא מוצדקת | סכום קבוע | רק כשהכחשתם עסקה ובירור הראה שביצעתם אותה |
| פירעון מוקדם או מיידי של עסקאות | סכום לבקשה | בקשה לפירעון כל העסקאות בגלל ביטול כרטיס נחשבת לבקשה אחת |
| הנפקת כרטיס חליפי | רגילה / מיידית | כרטיס שאבד, נגנב או נפגם |
| עסקאות במטבע חוץ | אחוז מהעסקה | שיעור לדולר ואירו ושיעור למטבע אחר; מחושב לפי השער היציג |
| משיכת מזומן במטבע חוץ | אחוז או סכום | כספומט או דלפק, לפי סוג המטבע |
| רכישת מט״ח מחלפן בכרטיס | סכום בדולרים | כשקונים מטבע זר בכרטיס אשראי |
שתי נקודות שכדאי להכיר:
- עמלת תשלום נדחה בוטלה בפועל. לפי הכללים היא נשארה בתעריפון רק לעסקאות שבוצעו עד 31 בינואר 2015. ״תשלומים בלי ריבית״ שבית העסק נותן לא אמורים לעלות לכם עמלת פיצול.
- ביטול כרטיס בבנק אגב סגירת חשבון. אם מנפיק הכרטיס הוא הבנק וסוגרים את החשבון, סך העמלות על ביטול הכרטיס כפוף לתקרה של 40 ₪ לפי הכללים.
דמי כרטיס: השורה שהכי שווה לנהל
דמי כרטיס של 10–20 ₪ בחודש (להמחשה) הם 120–240 ₪ בשנה — לרוב יותר מכל עמלה אחרת. ברוב הכרטיסים יש פטור או הנחה לפי היקף רכישות חודשי. הוראה 470 של הפיקוח על הבנקים מחייבת מנפיק שנותן פטור כזה לפרט, לפחות אחת לשלושה חודשים, כמה רכישות או פעולות ביצעתם בפועל לעומת מה שנדרש לפטור.
דוגמה להמחשה. כרטיס עם דמי כרטיס של 15 ₪ ופטור מלא בחודש שבו הרכישות עוברות 3,000 ₪. משק בית שמוציא 3,200 ₪ בחלק מהחודשים ו-2,700 ₪ בחודשים אחרים ישלם דמי כרטיס רק בחודשים החלשים — נניח 5 חודשים בשנה, כלומר 75 ₪. אם מעבירים לכרטיס הזה הוראת קבע אחת של 400 ₪, כל החודשים עוברים את הרף, ודמי הכרטיס יורדים ל-0.
עמלת מט״ח: השורה שמפתיעה בחו״ל ובאתרים זרים
כל רכישה במטבע חוץ — בנסיעה, באתר קניות זר או במנוי לשירות דיגיטלי שמחויב בדולרים — מחויבת בעמלת עסקאות במטבע חוץ. לפי הכללים העמלה מחושבת לפי השער היציג של סכום ההמרה במטבע המקורי, ובהיעדר שער יציג — לפי סכום החיוב של הסולק הבינלאומי. הוראה 470 מחייבת לפרט בדף הפירוט את הסכום במטבע המקורי, את שער ההמרה ואת העמלות לפי רכיביהן.
דוגמה להמחשה. מנוי חודשי של 20 דולר לשירות זר, בשער של 3.70 ₪ לדולר: 74 ₪. עמלה של 3% מוסיפה 2.22 ₪ בחודש, כ-27 ₪ בשנה — על מנוי אחד. משק בית עם כמה מנויים כאלה ונסיעה בשנה משלם בקלות מאות שקלים בעמלות מט״ח. חשבו את שלכם במחשבון עמלות מט״ח, ופרטים על נסיעות במדריך לשימוש בכרטיס בחו״ל.
עמלות שאפשר להימנע מהן כמעט תמיד
- טיפול בהכחשה לא מוצדקת. לפני שמכחישים עסקה, בדקו את שם בית העסק כפי שמופיע בדף הפירוט, שאלו בני משפחה עם כרטיס נוסף, וחפשו אם מדובר במנוי. עמלה נגבית רק כשהבירור מראה שהעסקה שלכם.
- כרטיס חליפי בהנפקה מיידית. הנפקה רגילה זולה יותר; מיידית שווה רק אם אתם בחו״ל או לפני נסיעה.
- פירעון מוקדם של עסקאות. אם אתם מבטלים כרטיס, בקשו את פירעון כל העסקאות בבקשה אחת.
חישוב עלות שנתית של כרטיס
נוסחה פשוטה שכדאי להפעיל על כל כרטיס:
עלות שנתית = דמי כרטיס × חודשים בלי פטור + עמלת מט״ח × סך עסקאות במט״ח + עמלות שירות צפויות + ריבית על קרדיט ותשלומים
דוגמה להמחשה: 15 ₪ × 5 חודשים = 75 ₪; 3% × 6,000 ₪ = 180 ₪; כרטיס חליפי אחד בשנתיים = 15 ₪ בשנה בממוצע; אין קרדיט. סה״כ כ-270 ₪ בשנה. את המספר הזה משווים לשווי ההטבות, כפי שמוסבר במדריך לחישוב שווי קאשבק ונקודות.
איך מורידים את העמלות
- בקשו הנחה בדמי כרטיס בכתב, כולל תאריך סיום. אם ההנחה מסתיימת, בקשו חידוש לפני המועד.
- רכזו הוצאות בכרטיס אחד כדי לעבור את רף הפטור, במקום לפזר בין כמה כרטיסים.
- הפרידו כרטיס לחו״ל, אם אתם נוסעים הרבה ויש כרטיס עם עמלת מט״ח נמוכה יותר.
- בטלו כרטיסים שאינכם משתמשים בהם, אחרי שהעברתם הוראות קבע ומימשתם נקודות. ראו ביטול כרטיס ומעבר.
חזרה למדריך המרכזי להשוואת כרטיסים · קאשבק, נקודות וכרטיסי מועדון · כרטיס בנקאי מול כרטיס של חברת כרטיסים
שאלות נפוצות
האם מותר לגבות עמלה שלא מופיעה בתעריפון?
לא. הכללים קובעים רשימת שירותים שבעדם מותר לגבות עמלה, והמנפיק צריך לפרסם את התעריפון. אם מופיעה בדף הפירוט עמלה שאינכם מזהים, בקשו הסבר בכתב ובדקו מול התעריפון.
למה אני משלם עמלת מט״ח על אתר שמציג מחיר בשקלים?
לעיתים אתר זר מציג מחיר בשקלים אבל הסליקה נעשית בחו״ל ובמטבע זר, ואז העסקה נחשבת עסקה במטבע חוץ. בדקו בדף הפירוט את מטבע העסקה המקורי.
האם דמי כרטיס נגבים גם על כרטיס שלא השתמשתי בו?
בדרך כלל כן, אלא אם בהסכם יש פטור בחודש ללא שימוש. זו סיבה טובה לבטל כרטיסים מיותרים.
מי מפקח על העמלות של חברות כרטיסי האשראי?
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. תלונה על עמלה מגישים קודם למנפיק, ואחר כך ליחידה לפניות הציבור בפיקוח על הבנקים — ראו זכויות ותלונות.
מקורות רשמיים
- בנק ישראל — כללי העמלות, תעריפונים, הוראת ניהול בנקאי תקין 470 והשער היציג
- הכנסת — מאגר החקיקה — חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981
- כל זכות — הסברים על עמלות בנקים וכרטיסי אשראי