חוק שירותי תשלום והכרטיס שלכם: הכללים שחלים ב-2026

מאז 14 באוקטובר 2020 הכרטיס שלכם מוסדר בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019, ולא בחוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986, שבוטל בסעיף 55 לחוק החדש. החוק חל על כל ״אמצעי תשלום״ — כרטיס פיזי, כרטיס שנשמר בטלפון או בשעון, ואפליקציית תשלום של גוף מפוקח — וקובע בין השאר: חוזה בכתב והסכמה מפורשת, גילוי של כל פרט מהותי, זכות להקפיא את הכרטיס מיד, אחריות מוגבלת לשימוש לרעה, הפסקת חיוב כשעסקה לא סופקה, וזכות לבטל הרשאה לחיוב. אסור להתנות על הוראות החוק לרעת הלקוח (סעיף 51).

המדריך מסכם את ההוראות שהכי רלוונטיות למחזיקי כרטיסים. מספרי הסעיפים לפי הנוסח המשולב שבדקנו; לפני הליך משפטי בדקו את הנוסח הרשמי.

למה החוק הוחלף

חוק כרטיסי חיוב נכתב בשנות השמונים לכרטיס פלסטיק ולשובר חתום. היום רוב העסקאות נעשות בלי כרטיס פיזי ובלי חתימה — באינטרנט, באפליקציה, בארנק דיגיטלי. החוק החדש מדבר על אמצעי תשלום (״רצף פעולות שעל משלם לבצע לשם מתן הוראת תשלום״) ועל רכיב חיוני (החפץ או פרט האימות שמאפשרים לתת הוראת תשלום), ולכן הוא חל גם על תשלום בטלפון וגם על קוד חד-פעמי.

ההוראות העיקריות, לפי נושא

הקפאה: הכלי הראשון כשמשהו נראה חשוד

לפי סעיף 22, אתם רשאים לבקש בכל עת להקפיא את השימוש בכרטיס, והמנפיק חייב להקפיא באופן מיידי לתקופה שביקשתם, עד 14 ימים — אלא אם הוא מאפשר יותר. לפי סעיף 25(ב), אינכם אחראים לשימוש לרעה שנעשה בזמן ההקפאה. זה מועיל כשהכרטיס ״נעלם״ אבל ייתכן שהוא בבית: מקפיאים, מחפשים, ומבטלים רק אם לא נמצא.

המנפיק עצמו רשאי להקפיא את הכרטיס לפי סעיף 23 — לפי דין, או מטעמים סבירים שהוסכמו בחוזה, כמו חשש לשימוש לרעה או חשש ממשי שלא תפרעו אשראי. ככלל הוא צריך להודיע ולפרט טעמים לפני ההקפאה, ולהסיר אותה כשהטעמים חלפו.

שימוש לרעה: מי משלם

זה הפרק שהכי חשוב להכיר. לפני שמסרתם הודעה על אובדן, גניבה או שימוש לרעה, האחריות שלכם מוגבלת לנמוך מבין הסכום שנוצל בפועל לבין 75 ₪ ועוד 30 ₪ לכל יום מאז שנודע לכם ועד ההודעה; ואם הודעתם תוך 30 יום מהשימוש הראשון — לא יותר מ-450 ₪. אחרי ההודעה אינכם אחראים כלל. המנפיק משיב את החיוב תוך 8 ימי עסקים. ההגבלה לא חלה אם מסרתם לאחר את הרכיב החיוני (למשל כרטיס עם הקוד), ולא חלה במרמה.

הסבר מלא, עם דוגמאות מספריות: כרטיס אבד, נגנב או הועתק.

הפסקת חיוב כשעסקה לא סופקה

סעיף 17 חל על ״פעולת תשלום מובטחת״ — עסקה שבה המנפיק מתחייב להעביר את הכסף לבית העסק בלי תלות בקבלת הכסף מכם, כמו עסקה רגילה בכרטיס אשראי. אם הנכס או השירות לא סופקו אף שעבר מועד האספקה (או שבית העסק הפסיק דרך קבע לספק), והודעתם לבית העסק על ביטול העסקה, המנפיק חייב להפסיק לחייב אתכם ממועד ההודעה. אם יתברר שהתנאים לא התקיימו, הוא רשאי לחייב שוב — אחרי הודעה מנומקת בכתב 15 ימים לפחות מראש. פירוט: עסקה שלא סופקה או בוטלה.

הרשאה לחיוב והוראות קבע

פרק ז׳ לחוק מסדיר ״הרשאה לחיוב״ — הרשאה שנותנים למנפיק לבצע תשלום מהחשבון או באמצעות אמצעי התשלום, לפי דרישת בית העסק. אפשר לבטל הרשאה בכל עת; מיום עסקים אחד אחרי ההודעה לא יבוצע עוד חיוב מכוחה (סעיף 34). אפשר גם לבטל חיוב מסוים אם הודעתם תוך 3 ימי עסקים ממועד החיוב, וההחזר תוך יום עסקים אחד (סעיף 35). הרשאה שלא נעשה בה שימוש 24 חודשים פוקעת. איך זה עובד בפועל עם מנויים בכרטיס: ביטול הוראת קבע וחיוב חוזר.

מי מפקח

החוק מגדיר ״מאסדר״ לכל סוג גוף: המפקח על הבנקים לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי, המפקח על נותני שירותים פיננסיים ברשות שוק ההון לבעלי רישיון פיקדון ואשראי, ורשות ניירות ערך ל״חברות תשלומים״ שמורשות לפי חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023. לפי סעיף 47 החוק חל גם על נותן שירותי תשלום זר שמכוון את שירותיו ללקוחות בישראל — למשל פונה בעברית או מציע שירות בשקלים.

עוד שתי הוראות שימושיות

• סעיף 45: נותן שירותי תשלום לבית עסק לא ימנע מבית העסק לתת הנחה בשל שימוש באמצעי תשלום מסוים. כלומר, בית עסק רשאי לתת הנחה על מזומן או על אמצעי תשלום זול יותר.
• סעיף 45א: אסור לגשת לחשבון תשלום בדרך עיסוק תוך שימוש בפרטי הגישה שלכם. שירות שמבקש את הסיסמה לאתר הבנק כדי ״לנהל עבורכם״ את הכרטיס — זה דגל אדום.

חזרה למדריך המרכזי · כרטיס אשראי, חיוב מיידי ונטען · זכויות ותלונות

שאלות נפוצות

האם החוק חל על כרטיס שהונפק לפני 2020?

כן. לפי סעיף 78 החוק חל גם על אמצעי תשלום שהונפק לפני יום התחילה, אבל רק על הוראות תשלום שניתנו מיום התחילה ואילך. חלק מהוראות פרק ב׳ (החוזה) חלות רק על חוזה שנכרת מאותו יום, וסעיף 6 (סיום חוזה) חל גם על חוזים ישנים.

האם עסק יכול לוותר על הזכויות האלה בחוזה?

ככלל לא — אי אפשר להתנות על החוק אלא לטובת הלקוח. לפי סעיף 51(ב), רק עסק גדול (מחזור מכירות שנתי מעל 30 מיליון ₪) רשאי להסכים בחוזה על חלק מהזכויות.

האם החוק חל על ארנק דיגיטלי בטלפון?

כרטיס ששמור בארנק דיגיטלי הוא אמצעי תשלום, והטלפון וקוד הנעילה יכולים להיות חלק מ״הרכיב החיוני״ כפי שמוגדר בחוזה. קראו בחוזה מה מוגדר כרכיב חיוני, כי זה משפיע על האחריות שלכם בשימוש לרעה.

מקורות רשמיים

• הכנסת — מאגר החקיקה — חוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019, ותיקוניו (כולל התשפ״ג)
• ויקיטקסט — נוסח משולב (לא רשמי) — חוק שירותי תשלום וחוק כרטיסי חיוב (בוטל)
• בנק ישראל — הפיקוח על הבנקים — הוראות לבנקים ולחברות כרטיסי אשראי
• רשות ניירות ערך — רישוי חברות תשלומים